פסק-דין בתיק ב"ל 35775-06-11

1.         עניינה של תובענה זו הינו החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון (להלן: "הוועדה הרפואית"), אשר דנה בעניינו של התובע ביום 2/3/11 וקבעה לו נכות בגובה של 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956.

2.         התובע טוען כי הוועדה הרפואית בדקה אותו בשני תחומים אורטופדי ונוירולוגי ונמנעה מלבדוק אותו בתחום הפסיכיאטרי על אף שתחום זה נכלל בתביעתו.

3.         התובע פנה לנתבע על מנת שהוועדה הרפואית תבדוק את מצבו הרפואי בתחום הפסיכיאטרי, אולם בקשתו נדחתה, תוך שהובהר לו כי עליו לפנות לוועדת ערר בכדי להשיג על החלטת הוועדה הרפואית.

4.         התובע טוען כי קיימת לו זכות להופיע פעם נוספת בפני הוועדה הרפואית וזאת בטרם ייגש לוועדת ערר, ופניה לועדת הערר בשלב זה, תפגע בזכותו הדיונית ובכך יפסיד הוא "ערכאה" שתבחן את מצבו.

5.         התובע זומן להופיע בפני ועדת ערר, אולם לא עשה כן ובשל כך נקנס על ידי הנתבע, אולם במסגרת ההליכים בתיק זה בוטל הקנס.

6.         הנתבע ביקש לדחות את תביעתו של התובע על הסף, בשל טענה של חוסר סמכות עניינית ובקשה זו התקבלה על ידי בית הדין, אולם לאחר עיון נוסף, בוטלה ההחלטה וזאת על מנת לאפשר לתובע להציג את מלוא טיעוניו ולתת לו את יומו בבית הדין.

בהתאם לביטול ההחלטה, התבקש הנתבע להגיש כתב הגנה.

7.         בכתב ההגנה שב הנתבע על בקשתו לדחות את התביעה על רקע חוסר סמכות עניינית, ולגופו של עניין טען הנתבע כי התובע לא הציג בפני הוועדה הרפואית כל מסמך רפואי המתייחס לקשייו בתחום הפסיכיאטרי, ולפיכך הוועדה הרפואית לא דנה בעניינו.

8.         עוד ציין הנתבע, כי במהלך הדיון בוועדה הרפואית, התובע לא טען כי הינו סובל מפגיעה בתחום הפסיכיאטרי ובשל העדר תלונה בנוגע למצב רפואי זה, הרי שלא נפל כל פגם בהחלטתה של הוועדה הרפואית, וככל שנפל פגם היה על התובע לפנות לוועדת ערר.

9.         הצדדים בתיק זה סיכמו טענותיהם בעל פה, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר שמיעת הסיכומים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

10.        תפקידה של הוועדה הרפואית הוא לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין נכותו של הנפגע, ובהתקיים קשר סיבתי כזה, הרי שבסמכותה של הוועדה לקבוע את דרגת הנכות.

11.        סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ח - 1995 קובע:

            "122     (א)       הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה

            רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו לערור עליה בפני הוועדה הרפואית לעררים".

(ב)        ...

12.        במסגרת תקנה 27(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956, נקבע כי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית יוגש תוך 30 יום מהתאריך בו נמסרה לו על ההחלטה.

13.        הוועדה הרפואית לעררים הינה הסמכות לדון על החלטות הוועדה הרפואית שקיבלה בערכאה ראשונית, ובמסגרת סמכות זו נתונות לוועדה הרפואית לעררים מלוא הסמכויות הנתונות לוועדה הרפואית כערכאה ראשונה (ר' בג"צ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי - בית הדין הארצי (פורסם בנבו).

            זאת ועוד, הוועדה מדרג שני מבצעת לבד מביקורת מנהלית על החלטות הוועדה מדרג ראשון, גם בדיקה מחדש שבאופן טבעי בתוקף הרכב הוועדה המורחב, שלושה רופאים, בעלי שטחי מומחיות שונים וביניהם גם פסיכיאטר, ניתן לצפות שבדיקתה הרפואית תהא מקיפה ומעמיקה. (ראה: עב"ל 155/99 המל"ל - אשר לוי ואח', פס"ד מיום 31/10/11,     סעיף 9 לפסק הדין).

14.        התובע לא מיצה את מלוא זכויותיו בפני הוועדה הרפואית לעררים ולא מצאתי מקום לסטות מהאמור בחקיקה הראשית ובחקיקת המשנה, לפיהן היה עליו לפנות לוועדה הרפואית לעררים.